| |
|
לבדן במערכה: החברות השכולות מחכות להכרה כאלמנות
הילה ציאון nrg מעריב 28/9/2008 |
| בצעד נדיר הורה ביהמ"ש העליון למשרד הביטחון להכיר בסיגל ביטון, שבן זוגה נהרג בתאונת אימונים לפני שבע שנים, כאלמנת צה"ל. האם מסתמנת תפנית ביחס החברה לחברות השכולות? וכיצד קובעים מי דינה כאלמנה ומי תישאר רק עם הדמעות? |
| |
צילום: אי פי |
| |
סיגל ביטון הספיקה לגור עם בן זוגה רס"ן לירון יוגב במשך ארבעה חודשים בדירה שכורה בירושלים, ולתכנן את חתונתם אחרי שבע שנים של קשר זוגי, אשר התחיל עוד מהתיכון. התוכניות נקטעו באחת כאשר בשנת 2001 נהרג יוגב בתאונת אימונים, והותיר אחריו חברה שכולה.
ביטון, שתכננה להינשא לבחיר ליבה באותו קיץ - חודשים ספורים אחרי מותו - החליטה להיאבק על זכויותיה כאלמנה, על אף שהשניים לא הספיקו להתחתן. רק לפני כחודשיים, שבע שנים ארוכות לאחר הטרגדיה שמלווה אותה עד היום, הורה בית המשפט העליון בצעד נדיר למשרד הביטחון להכיר בביטון כידועתו בציבור של יוגב – ובכך למעשה להקנות לה את הזכויות המגיעות לה כאלמנת צה"ל.
ההחלטה יוצאת הדופן של בית המשפט, שמצביעה אולי על תפנית ביחסה של החברה לנשים ששכלו בן זוג שאינו נשוי, מעלה שאלות רבות באשר למעמדן של אותן "אלמנות" שהחוק לא מכיר בהן.
מ', תושבת מרכז הארץ שבעלה נפל במלחמת לבנון הראשונה, מנסה להסביר מדוע מדובר בצעד חשוב, על אף הדילמות סביבו. "אני הייתי נשואה לבעלי זמן קצר הרבה יותר מהזמן שסיגל הייתה בקשר עם בן זוגה - הכרתי אותו שנה וחצי והייתי נשואה לו כשנתיים", מספרת מ'. "לכן חברות בין שני אנשים יכולה להיות מאד רצינית. זו לא שאלה של זמן".
כאישה שעמדה באותה נקודה כואבת, מ' יודעת היטב מה הניע את ביטון לבקש סיוע. "אם החברות היא קשר רציני ולא קשר חולף, ולחברות היה עתיד ותוכניות להמשך, ברור שאישה במצב כזה - אשר נשארת לבד כשחבר שלה נהרג - סובלת מאותם תסמינים שיש לאלמנות צה"ל: היא סובלת מחרדות נטישה, היא צריכה לעבד את האבל. ממש כמו שעושה אלמנה. לכן היא זכאית גם לעזרה ולתגמולים".
"על האישה מוטלת החובה להוכיח את טיב הקשר"
המאבק של ביטון התרכז בהוכחה שקשה למדוד את קיומה: האם חיו השניים כבעל ואישה, על אף שטרם נישאו. אמנם אחרי מותו של רס"ן יוגב מיהר צה"ל להכיר בביטון כ"ידועה בציבור של משרת קבע שנפטר", ושילם לה מענק בהתאם, אולם משרד הביטחון נקט עמדה שונה ודחה את בקשתה להכיר בזכותה כידועה בציבור לצורך חוק תגמולים. זאת בנימוק שהיא אינה עומדת בתנאים לכך.
בפסק הדין התקדימי דחו שופטי בית המשפט העליון - המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין, השופט אליקים רובינשטיין והשופטת דבורה ברלינר - את עמדת משרד הביטחון. הם קבעו כי אף על פי שהשניים חלקו דירה במשך פרק זמן קצר יחסית - ארבעה חודשים - הם חיו כבעל ואישה וקיימו משק בית משותף. בכך נתמלאו התנאים להכיר בביטון כמי שהייתה ידועה בציבור של הקצין המנוח.
"משרד הביטחון חושש שאם הוא יאפשר לבנות מסוימות להיות מוכרות כאלמנות צה"ל, יהיה שצף של בנות שיתבעו אותו עבור הכרה ותגמולים. אבל זה מופרך", טוענת בתוקף רינה כהן, ממנהלות העמותה לתמיכה נפשית בחברות של חללי צה"ל.
"משרד הביטחון מאוים מכך, אך מדובר בטענה מטופשת. מה ההבדל בין חברה שהייתה לפני נישואים לאישה נשואה? זה פוגע בבנות כי לא מספיק שיש קושי להכיר בהן, זה כואב כשמאשימים אותך בכך שאת מעוניינת בתביעות כספיות".
אלא שלטענתה של מ', להכרה בחברות של חללי צה"ל יש שני פנים. "במקרה הספציפי של סיגל מגיעה לה ההכרה ללא ספק", היא אומרת. "אבל יש מצבים שבהם נשים עלולות לנצל את משרד הביטחון, אשר נאלץ להגן על עצמו. לא כל היכרות ולא כל מערכת יחסים באופן אוטומטי מהווה זכאות, ועל האישה מוטלת החובה להוכיח את טיב הקשר שלה עם החלל".
"תשלום תגמולים הוא חוב מוסרי"
לדברים מצטרפת ח"כ אורית נוקד (עבודה), שלאחרונה הגישה לשולחן הכנסת הצעת חוק לפיה יש להמשיך ולספק סיוע ותגמולים לאלמנות צה"ל גם לאחר שנישאו בשנית. לטענתה של נוקד, זהו חוב מוסרי לשלם תגמולים לאישה שאיבדה את בחיר ליבה במסגרת שירותו הצבאי.
"תגמולים המשולמים על ידי המדינה מהווים פיצוי בגין האובדן הקשה ומסייעים למשפחה השכולה להתאושש מהאובדן ולעמוד על רגליה באופן עצמאי", היא מסבירה. "התגמולים לאלמנות אינם הכנסה אלטרנטיבית לזו שאבדה עם נפילתו של בן הזוג, אלא פיצוי בגין האובדן".
ח"כ נוקד מברכת על ההחלטה התקדימית שניתנה במקרה של ביטון. "אין עוד טעם להתעלם מנשים כה רבות שאיבדו את הגבר שלצידן, והן לא מוגדרות כאלמנות צה"ל כי הן לא חיו עימו במסגרת נישואים", היא אומרת.
"למדינה ולחברה הישראלית חוב מוסרי וערכי ללא תנאי למשפחת השכול. אובדנו של ראש המשפחה, כל סוג של משפחה, לא יגליד לעולם ואיננו ניתן להמרה במדד חומרי כלשהו. לא ניתן לאמוד את הסבל וקשיי היומיום שעוברת אלמנה, ולא את סבלם של ילדיה".
"החברה של בן הזוג צריכה להציג אישורים"
במשרד הביטחון מסבירים כי על מנת שחברה של חלל צה"ל תוכר כידועה בציבור, ולמעשה כאלמנתו, חייבים להתקיים מספר תנאים. על פי הפסיקה, אומרים במשרד הביטחון, החברה צריכה להציג אישורים על מגורים משותפים עם חוזה שכירות משותף, חשבון בנק משותף וכן מסמכים המעידים על קיום משק בית כבעל ואישה לכל דבר.
כמו כן, מוסיפים במשרד הביטחון כי "על מסמכים אלה יש להוסיף תצהירים מבני המשפחה וחברים המעידים על קשר בני הזוג כבעל ואישה לכל דבר. כל מקרה נבדק לגופו במחשבה מעמיקה על מנת לבחון אפשרות הכרה בחברה כידועה בציבור, ובמידה שנידחת הבקשה, יש אפשרות לערער בפני בית המשפט". |
|
| |
|
|
